<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתל"ו</h1>
<h2>דף קלא:</h2>
ומורי הר"ם שיחיה נשאל אם יכולין ליתן לכהנת בכור לפדותו. והשיב דלא, וראיה מפרק הזרוע והלחיים עולא יהיב מתנתא לכהנת אלמא קא סבר עולא כהן ואפילו כהנת איתביה רבא לעולא מנחת כהנת נאכלת ואי אמרת כהן ואפילו כהנת הכתיב [ויקרא ו'] כל מנחת כהן כליל אמר ליה ומטונך אהרן ובניו כתיב, אלמא דפשיטא ליה כל היכא דכתב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת, ובפרשה במדבר סיני כתב ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ובניו, ודלא כפירוש רבי שפירש בפ"ק דקידושין [ח' ע"א] גבי כי הא דרב כהנא נשקיל סודרא לפדיון הבן דרב כהנא לא היה כהן אלא בשביל אשתו שהיתה כהנת.
